5 מתוך 10  אלמנטים בניהול קהילות ודוגמה מתוך קהילת מדברן Midburn 2025

לפני כחמש שנים ישבתי עם רעי דישון לקפה, והוא סיפר לי על קהילה מדהימה ועל אירוע שיא של הקהילה שנקראת מדברן - Midburn בישראל ו-Burning Man בארה"ב. סיפר על העוצמה של הקהילה, העקרונות שלה ואיך היא מצליחה ליצור מציאות למשך שבוע - עיר מטורפת עם המון תתי-קהילות (קמפים) אשר כל הזמן נותנים מתנות זה לזה. עיר שמבוססת על 10 עקרונות, שיחד יוצרים אווירה מיוחדת. הסתקרנתי, נדלקתי, ומתוך החיבור הזה נוצר גם שיתוף פעולה עסקי שבו רעי ואני מלמדים יחד את עולם הקהילות. הוא מביא את הפן של קהילות של יזמים וקהילות של עמותות, ואני את הפן של קהילות בארגונים.

יחד יצרנו סנגריה וקורס שבמתכונת הנוכחית נפתח בשנה הרביעית שלו באוניברסיטת בר אילן בעוד שבוע - "ניהול קהילות בעולם דיגיטלי משתנה".

אבל אני לא פה כדי לספר לכם על הקורס, אלא כדי לספר על החוויה של מדברן.

הסקרנות שרעי יצר בי עודדה אותי לאחר כמה שנים להגיע למספר אירועים שלהם. הרגשתי את הקסם באוויר, אבל חסרה לי חווית השייכות והבית. אז השנה החלטתי לעשות מעשה ולהקים את הבית שלי - את המקום בו אני ארגיש שאני מוקפת באנשים שטובים לי. וכך היה.

הגשתי בקשה להקים קמפ – "מקצב עם לב" – קמפ אשר מחבר בין תנועה, נוכחות ולב, ויחד יוצר סינרגיה. אבל בתכלס, הקמתי קהילה קטנה של 43 אנשים שכל אחד מהם נכנס לי ללב.

השתמשתי בכל המתודולוגיה שאני מלמדת על מה זה ניהול של קהילה בעולם הדיגיטלי המשתנה. ואני יכולה לומר בפה מלא – זה יצא פשוט אש!!! היה מטורף, חוויה של התעלות של שבוע שלם, של התרוממות הרוח והנפש, של אנרגיה, שמחה, ריקודים ומלא יופי מסביב.

והנה כמה תמונות אשר ממחישות את עומק החוויה

ועכשיו בואו ניקח את זה לעולם הארגוני/עסקי/אמיתי – בואו נראה מה ניתן ללמוד מהתהליך הזה ואיך ניתן ליישם קהילות בארגונים ובחיים בכלל. כי כולנו חיים בתוך מגוון רחב של קהילות, ויש כאלה שמרגישים שזה בוער בהם להוביל קהילה – כמו שזה בער בי הפעם.

אחד המודלים שאנחנו פיתחנו הוא מודל אשר מדבר על מספר 10 מפתחות להצלחה של קהילות. ואני רוצה להתייחס לשקף הזה מתוך החוויה של הובלת קהילה באירוע של מדברן 2025:

1. אנשים – מגוון

קהילה מכילה מגוון של אנשים. האנשים לא יכולים להיות כולם אותו דבר - יש ביניהם שוני מסוים, ובשוני הזה מוביל קהילה יכול להיעזר כדי לבנות את היציבות של הקהילה.

דוגמה מהמדברן: בקמפ שלנו הגדרתי שאני מחפשת אנשי ה"גם וגם" - אנשים שגם מחוברים לקרקע (עובדים, מפגינים אחריות ומתנהלים בחיים האמיתיים), וגם אנשים שאוהבים מרחבים של חופש, סדנאות, פסטיבלים, ריקודים, תנועה ועוד. אז אמנם התחלתי את הקמפ עם חבורה של אנשים שאני מכירה פחות או יותר, אך לא כולם היו בראש הזה ומעוניינים ליצור יחד את החוויה העמוקה הזאת של המדברן. אז פניתי לחפש אנשים חדשים לצרף לקהילה. עשיתי שיחות אישיות עם כולם כדי להבין קצת מי הם ומה הם, וגם להבין מה המתנה שהם יכולים לתת לקמפ – כלומר איפה החוזקות שלהם באות לידי ביטוי: האחד מעביר סדנאות, השני יודע לבנות, השלישי יש לו ציוד מעניין להביא. וככה יצרתי קבוצה שהייתה מראש הטרוגנית, אך בתוך מסגרת שקיוויתי שגם תוביל לחיבור בין-אישי בין האנשים.

בארגונים, עמותות ויזמים: בכל אחד מהמקומות הללו אנו עובדים עם מגוון של אנשים - כל אחד צריך למצוא את המפתח שיאשר לו ביטוי, כולם אוהבים לתרום ולעזור, אבל כל אחד הוא אחר וכל אחד רוצה לתרום באופן שונה וחשוב לראות את השוני בין האנשים בקהילה.

2. שייכות ויחסים

אחד העקרונות החשובים בקהילה הוא ליצור שייכות ויחסים בין חברי הקהילה. ליצור קשר אישי בין האנשים בתקשורת אישית, במפגש, בהיכרות. לצמצם את האנונימיות במידת האפשר – ופה יש אתגר כי לפעמים הקהילות שלנו הן בעיקר וירטואליות. ועדיין, יש מגוון גדול של דרכים בהן ניתן ליצור את השייכות והיחסים גם אם אנו עובדים במדיה שהיא בעיקר דיגיטלית.

דוגמה מהמדברן: יצרנו קבוצת וואטסאפ שאליה הכנסתי את כל האנשים שרצו להיות בקמפ. בהתחלה הייתה שם תקשורת בעיקר סביב שאלות של אנשים והצעות. יצרנו גם מספר מפגשים פיזיים כדי שאנשים יכירו זה את זה וקצת יתחברו, ובמפגשים הללו יצרתי מרחב שלאנשים יהיה זמן להיכרות. הבום הגדול היה באירוע עצמו – יצרנו זמן יעודי להיכרות עומק ובהמשך לשיתוף ואיתור צרכים. שמחתי לראות שאנשים פשוט התחברו לאנשים, נדהמו מהבחירה המיוחדת, מהחיבורים שנוצרו, מעומק הקשר וההיכרות. היה לנו שבוע שלם יחד, ובתוך השבוע הזה נוצרה תחושת שייכות לקמפ כבית או משפחה.

בארגונים, עמותות ויזמים: כל קהילה היא אחרת. בארגונים יש מראש שייכות בין האנשים כי כולם יחד באותו הארגון. בהקשר של יחסים, למשל בקהילות מקצועיות, אנו יכולים לפתח יותר יחסים בין אנשים השייכים לאותו תחום מקצועי (מנהלי פרויקטים, אדריכלים או מנהלי רכש). בעמותות השייכות היא סביב הנושא – למשל איכות סביבה, הורים לילדים בעלי צרכים מיוחדים, או כל עמותה אחרת שקמה למען מטרה משותפת, יש חשיבות לתת מקום לבניית הקשר החיבור בין האנשים. הקהילות הן שונות, אך העקרונות משותפים.

3. מנהגים, מסורת וזהות חדשה

אוו, זה נושא גדול! בעצם ליצור תחושת גאווה שאני חלק מהקהילה הזאת. למשל, קהילת "אבא פגום" איפשרה לכל מי שהוא חבר בקהילה להדביק מדבקה על האוטו שלו. אפשר ליצור מגוון גדול של מנהגים ומסורות כמו חגיגיות משותפות לחגים או אירועים אחרים בקהילה, אשר יתרמו לתחושת השייכות והזהות של האנשים.

דוגמה מהמדברן: מתחילה להתגבש זהות חדשה – שייכות לקמפ. שמנו דגשים שהם דגשים של המדברן והוספנו את הפן שלנו של חיבור ללב ולתנועה. עדיין לא נוצרו מסורות כי זה רק אירוע ראשון, אבל כבר חושבים על האירוע הבא שלנו יחד... מעבר לזה ישנה זהות לאירוע גדול יותר - השתתפות בברן, צמידים אשר מייצרים זהות. הידעתם שיש כל מיני צמידים?

בארגונים, עמותות ויזמים: חשבו על הנושא הזה של איך אתם מייצרים את המסורת והמנהגים – למשל מפגש אחת לחודש בתחילת כל חודש הופך להיות מסורת של הקהילה. וגם חשבו על הזהות – חולצות, סרטים, כמו שיצרו במאבק למען השבת החטופים.

4. הסכמות ועקרונות מנחים

חשוב מאוד לגבש הסכמות וכללים לפיהם פועלים בקהילה. זה כמו הנהלים בארגונים, אבל בגישה רכה יותר, מחברת יותר, שמדברת מהמקום של המשותף ועולם ה"כן", ופחות על עולם ה"לא" והאסור.

דוגמה מהמדברן: בכל מפגש של הקמפ דיברתי על 10 העקרונות של המדברן, וגם הבאתי איתי לקמפ ותיקים שיספרו קצת יותר על החוויה ויצרו את ההסכמות. גם אנו כקמפ דיברנו על הדברים הגדולים של עקרונות והתנהלות לפני ובמהלך האירוע. אחד העקרונות הוא "מה שקורה באירוע קורה" ולא הופך לשיחה ציבורית. האירוע של המדברן הוא אירוע עם הרבה מאוד נהלים והנחיות לגבי אופי ההתנהלות בתוך החופש.

בארגונים, עמותות ויזמים: תלוי מאוד איפה הארגון נמצא. יש מקומות עתירי נהלים והנחיות, וחשוב שהקהילה תהיה מיכל אשר יאפשר יותר חופש. ויש מקומות של התנדבות ויוזמה, ודווקא שם חשוב ליצור הסכמות ותיאום ציפיות בין חברי הקהילה.

5. חוויה משמעותית שמחברת

חוויה יכולה להיות נושא, או אירוע, או תחום - משהו שהוא בעצם הדבר הזה שמדביק יחד את חברי הקהילה. משהו שמאפשר את החיבוריות בין האנשים, בין אם זה בנושא מסוים או באירוע משמעותי.

דוגמה מהמדברן: אצלנו זה היה פשוט – שבוע מאוד אינטנסיבי שכולם יחד גרו באותו הקמפ באותו המקום, רקדו ברחבות שונות, טיילו בין קמפים שונים. כולם יחד עברו חוויה משמעותית מאוד אשר הייתה דומה ושונה לאנשים השונים.

בארגונים, עמותות ויזמים: חוויה יכולה להיות הנושא שמחבר את האנשים - למשל הורים לילדים עם צרכים מיוחדים מתמודדים עם חוויה משמעותית שמחברת, או אנשים שמתמודדים עם מחלה או קושי. או תחום עניין משותף כמו שמירה על הסביבה, או חוויה של אירוע או מפגש, כמו למשל פעילות ארגונית של גיבוש וצוות של הקהילה אשר מחברת את כל מנהלי הפרויקטים יחד כקבוצה.

אלו הם 5 מתוך 10 אלמנטים חשובים בניהול קהילות.

לסיכום, החוויה של המדברן לימדה אותי שוב שכשאנחנו מיישמים את העקרונות של ניהול קהילות בצורה מכוונת ומחוברת, הקסם קורה. קהילה היא לא משהו שקורה במקרה - היא נבנית. היא דורשת חשיבה, תכנון, נתינה ולב פתוח.

כל אחד מאיתנו יכול להוביל קהילה. בין אם זה בארגון שלנו, בעמותה, בקבוצת הורים, או פשוט עם חבורה של אנשים שחולקים תשוקה משותפת. העקרונות הם אותם עקרונות - מה שמשתנה הוא ההקשר והיישום.

ובפוסט הבא אשתף אתכם ב-5 העקרונות הנוספים שמשלימים את התמונה: משאבים, מרחב פיזי ודיגיטלי, שיח ויצירת משותפת, שימור מידע וידע.

בינתיים, אשמח לשמוע - באיזו קהילה אתם חלק? ומה הדבר שהכי מחבר אתכם אליה?

הקורס -

ניהול קהילות בעולם דיגיטלי משתנה נפתח בשבוע הבא ביום שלישי בבוקר (9.12) ויום רביעי בערב  (10.12) נותרו עוד מספר מקומות - מהרו להרשם...